פוסט-ציונות באקדמיה הישראלית

לאחרונה התפרסמו מספר דו"חות ופרסומים הטוענים להטייה פוסט-ציונית באקדמיה בישראל. המכון לאסטרטגיה ציונית פרסם דו"ח בנושא, שבדומה לדו"ח של אם תרצו סוקר סילבוסים של מרצים במדעי החברה באוניברסיטאות בישראל, ומוצא לדבריו הטייה קיצונית לטובת העמדות הפוסט-ציוניות.

בהמשך לפרסום הדו"ח פורסם כי נשיא אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' יוסף קלפטר, ביקש לבחון את הסילבוסים של מספר קורסים במחלקה לסוציולוגיה. (עדכון: פרופ' קלפטר התראיין לעיתון "הארץ" ואמר כי "קיבלנו את הדו"ח של ?המכון לאסטרטגיה ציונית' ממנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). לדעתי, המועצה או ?הוועדה לתכנון ולתקצוב' (ות"ת) אינה צריכה להעביר לאוניברסיטאות דואר של אף קבוצה שולית, לא מימין ולא משמאל. לאחר קבלת הדו"ח, ביקשו בלשכה, כצעד ראשוני בלבד ועל מנת לדעת כיצד להתייחס אליו, לקבל את הסילבוסים, המוזכרים במחקר. לא היתה לי שום כוונה לפקח על החומר הנלמד בקורסים בסוציולוגיה, ובוודאי שלא להתערב ולשנות את התכנים. אין לי שום כוונה לעשות את הבדיקה או דומות לה. מעבר לכך, מה שמפחיד בכל הסיפור הזה הוא שקובעי המדיניות ברמות גבוהות יותר נוטים להסתמך על דו"חות מעין אלה כדי להצדיק התערבות באקדמיה").

במקביל, פנו אם תרצו לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רבקה כרמי, בדרישה "לטפל" בהטייה הפוסט-ציונית. אם תרצו הציבו אולטימטום של 30 יום, בסופם יפנה הארגון לתורמים של האוניברסיטה בנסיון לשכנעם להעביר את תרומותיהם לקרן נאמנות שתשוחרר רק אחרי שהאוניברסיטה תוכיח כי טיפלה בבעיית ההטייה הפוליטית, לדבריהם. בתגובה אמרה פרופ' כרמי לגל"צ כי "לא עשיתי עם מכתב האיום מאומה, פשוט לא התייחסתי, רק הבאתי אותה לידיעת עמיתיי. הכנו תגובה ובזה נסגר העניין. התורמים שלי הם חכמים ומבינים בדיוק מה חשיבות האוניברסיטה בבאר שבע לישראל ולאקדמיה. הם אוהבי ישראל ומבינים מה תרומת המרצים. אף אחד לא מסוגל לגרום להם לרדת לרמה כל כך נמוכה."

לדיונים נוספים בנושא:

הקוראים מוזמנים להגיב בדיון. נבקשכם לשמור על סגנון דיון מכובד, חרף ובשל רגישות הנושא. תגובות שלא תשמורנה על סגנון דיון מכובד תמחקנה.

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה טורי דעה.‏ קישור ישיר לפוסט.

16 תגובות על פוסט-ציונות באקדמיה הישראלית

  1. פינגבק: לא שומעים! » פוסט-ציונות באקדמיה הישראלית: מכל סילבוסי השכלתי

  2. מאת מיכה לשם‏:

    Two facts should be completely clear to us all in this attack on academia, and to Im Tirzu, The Institute for Zionist Strategy, The Minsiter of Education Mr. Sa'ar, and their ilk.

    1. Zionism is a political Movement. An ideology. It has its mystical and Nationalistic narrative. It has nothing to do with sociology except as a subject of enquiry, and therefore has no relevance as a yardstick to assess scholarship or scholars.
    2. If Im Tirzu and The Institute for Zionist Strategy and their ilk find that sociology is anti-Zionist, they should realize it is because objective science finds Zionism objectionable in the broad context of the discipline, to which nationalistic or sectarian loyalties are anathema. Sociology is not more or less anti Zionist than anti-Polisario.

    Politicization of science contributed to the ultimate demise of the Nazis and the Soviets. Let us hope that we can resist the fascist pressures to politicize Israel's universities, as Prof Braverman stated this PM on Osim Seder, Arutz 2.

    Micah

  3. מאת סטיבן פלאוט‏:

    Imaginary vs Real McCarthyism

    Without a doubt the funniest part of the current uproar over the IZS report on sociology and the Im Tirtzu challenge to Ben Gurion University is the Haaretz editorial denouncing "Politruks." At first I was sure that Haaretz was using the term as a form of compliment. After all, I doubt that one can find in the Western world a daily newspaper so molithically one-sided and anti-pluralistic and proud of its bias. Haaretz is about as pluralistic as was Pravda back in the days of Brezhnev. If a politruk operates anywhere in Israel, it is at Haaretz.

    But regarding the issues themselves, it is high time to end the McCarthyist attacks by tenured leftists against critics of the Left.

    It is time to stop pretending that we are unaware of how many departments are entirely dominated by far-leftist anti-Israel radicals.

    It is time we stop pretending we are unaware of the monolithic one-sided anti-Israel indoctrination being conducted in many sociology and political science courses, indoctrination differing little from North Korean "re-education" camps. The "Sociology of the Occupation" course by Yuval Yonay at the University of Haifa (see http://www.israelnationalnews.com/Articles/Article.aspx/6372 ) is a notorious illustration, as are all the courses taught by Yehouda Shenhav or Neve Gordon (the latter's articles are so openly anti-Semitic that they run on Holocaust Denial web sites and Gordon is now a columnist for the Iranian state newspaper), just to mention a few examples. The IZS report, which was written by the way by a bona fide academic researcher (in contrast with the pronouncements by Yossi Ben Artzi and others), was not the first documentation of bias in Israeli sociology departments. See also this: http://www.openu.ac.il/Personal_sites/download/Alek/64%20The%20Decline%20of%20Israeli%20Sociology%20-%20Azure,%2016%20(2004).pdf That writer is also a bona fide academic researcher.

    Prof. Ben Artzi, a founder of Peace Now, denounces the IZS for having a "political agenda." Why is their having an agenda less legitimate than Peace Now having one? One would think that finding himself in agreement with Micah Leshem would be more than enough to induce Ben Artzi to reconsider his position.

    Meanwhile Rivka Carmi of BGU is denouncing Im Tirtzu and IZS for supposedly calling for restricting hiring at universities to those who share their pro-Israel political ideology. But the reality, visible to all, is that BGU already hires numerous faculty members entirely on the basis of their anti-Israel ideology, people with publication records consisting largely or exclusively of anti-Israel hate propaganda. There are numerous examples. In other words, the existing system at BGU politicizes hiring and seeks out faculty members whose main and often only credential is that they are anti-Israel. Hiring at BGU is corrupted and subject to political "one friend brings another" hiring, on the basis of leftist anti-Israel solidarity. This does not stop Carmi from moaning about "McCarthyism."

    Criticism of anti-Israel radicals is not McCarthyism. Attempts to silence such critics of radicals, to silence critics of academics working for boycotts against Israel and of other tenured traitors – represent the REAL McCarthyism. David Newman's disengeuous and unctuous claims that anti-Israel radical academics are in fact true Zionists because some themselves (like him) made aliya is about as persuasive as claiming that the Moslem soldier who shot up Fort Hood Texas is a patriot and pro-American because he joined the US army.

    The plague of academic anti-Israel extremism is far worse than most people know and even worse than most academics are aware. The best web site that documents anti-Israel extremism and politicization in Israeli academia is here: http://www.isracampus.org.il

    Why should taxpayers, donors, governors, alumni, journalists and others be prevented from criticizing and denouncing academic anti-Israel extremist activities and tenured sedition? To demand they be silenced is leftwing fascism. The bullying attacks by the tenured against Im Tirtzu students are the most flagrant examples.

    It is time to end selective "freedom of speech" and hollow "academic freedom," where one has the right to agree with the radical Left but not the right to disagree with it!

    By the way, for those trying to make sense of Micah Leshem's rantings, see this: http://isracampus.org.il/third%20level%20pages/Editorial%20-%20Gary%20Katz%20-%20Leshem.htm

    PS For the record my undergrad degree was in sociology

  4. מאת ג'וליה צ'ייטין‏:

    אין זה משנה אם ההתקפה באה משמאל או מימין. ברגע שנשתוק כאשר גוף חוץ אקדמי מנסה להכפות עלינו אידיולוגיה פוליטית בהקשר של מה נלמד, כיצד נלמד, ומה נחקור, לא רק האקדמיה בסכנה, אלא הדמוקרטיה.

    המדע והידע אינם צומחים מפחד או מזריעת אימה. הם צומחים מסקרנות, מהתבוננות ומחשיבה לעומק על הסוגיות המרכזיות בחברה ובעולם שלנו.

    לדעתי, מן הראוי שמרצים ילמדו, בצורה ביקורתית, מגוון של מקורות (הן של "הימין", הן של "השמאל" וכו') על מנת שנתרום חשיבה מורכבת, התבוננות לעומק, יצירתיות. אם נעשה זאת, נתרום תרומה אמיתית לחברה, לחינוך, ונתרום למדע.

    אין להתקפל או לפחד מפני התקפות ואיומים, שדורשים אימוץ אידיולוגיות פוליטיות (או אחרות). לנו הייתה הפריבילגיה ללמוד לתארים מתקדמים, וכתוצאה מכך, ללמד אחרים ולעסוק במחקר. עם הפריבילגיה גם באה האחריות: להיות חוקרים ומרצים רציניים, שמבינים את החשיבות של חשיבה ביקורתית ומורכבת – הן לחברה, הן למדע.

    כבני אדם, לנו החובה להכיר בזכויות של כל אדם, באשר הוא, ולכבד אחד את השני. כחוקרים, שיוצרים את סדר היום האקדמי, לנו החובה לעמוד איתנים מול כל מי שמנסה להשתיק קולות ביקורתיים, שאינם מתייצבים סביב אידילוגיה 'מקובלת'. אם הפרבילגיה, באה האחריות. אין זה אחראי להיכנע לקולות משתיקים ובריונים. אם כולנו נתמוך אחד בשני במשימה לא קלה זאת, האקדמיה הישראלית – וגם החברה שלנו – יכולה להיות הרבה, הרבה יותר איתנה ובריאה.

    ד"ר ג'וליה צ'ייטין
    מכללת ספיר

  5. מאת אבנר ציפורי‏:

    לד"ר ג'וליה צ'ייטין; האמת היא שאף אחד לא בא לכפות עלינו אידיאולוגיה פוליטית בהקשר של מה שנלמד ואיך נלמד, אלא ישנם כמה מרצים שכופים את דעתם הפוליטית הפרטית על הסטודנטים שלהם מסווה של לימוד אקדמאי. מבחינה אקדמאית טהורה יש כאן משום פגיעה בעקרונות האקדמיה המחייבים פתיחות, איזון, שיקול דעת, ויכוח, שכנוע וכו'. באים קומץ פרופסורים ומשליטים את דעתם הפוליטית על הסילבוס, על מהלך הסמינר ואופיו האקדמאי, במטרה להנחיל את דעתם האישית על הסטודנטים באמצעים שהאוניברסיטה הפקידה בידם. מעבר לכך, סטודנטים שלא משחקים לידיהם נידונים מראש להתייחסות משפילה שפוגעת גם ביכולתם לסיים את הסמינריון בהצלחה. אותם פרופסורים אנטי-ציונים הפכו את האקדמיה לכלי המלחמה שלהם, לא רק נגד הכיבוש, אלא גם נגד עצם הצדקת קיומה של מדינת ישראל. הפרופסורים האלה מפחידים את תלמידיהם שנאלצים לשחק אותה פתוחים ומקבלים את האג'נדה של המרצה שלהם, שמא יכשלו בסמינריון.

    אין בין זה לבין חופש אקדמאי כלום!

    ועכשיו באים אותם פרופסורים אנטי-ציונים ומטיפים להחרים את האוניברסיטה שבה הם מלמדים, ולמעשה מתוך הקרבה אישית, גם את עצמם.

    האם פרופסורים כאלה ראויים לקבל את משכורתם ממי שהם מטיפים כנגדם?

  6. מאת סטיבן פלאוט‏:

    http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3938723,00.html

    Saddam-style freedom

    Op-ed: Leftist professors’ concept of ‘freedom’ similar to Saddam Hussein’s vision
    Omer Gertel

    I would not be referring to Saddam had it not been for Dr. Nitza Berkovitch’s article, McCarthyism in Tel Aviv, where she bemoaned the assault on what she dubbed “academic freedom” and various elements’ desire to politicize academia. As I discovered, Dr. Berkovitch and myself apparently hold different definitions for the term “freedom”; however, to properly explain this, I must put Saddam Hussein aside for a moment and turn to Edward Said.

    Read more…

  7. מאת ג'וליה צ'ייטין‏:

    לאבנר שלום
    פרופסורים ואנשי אקדמיה אחרים ראויים לקבל את משכורתם מהמסודות שבהם הם מלמדים, אם הם עושים עבודה אקדמית טובה ואיכותית. ההחלטות לגבי קיום סטנדרטים אלו צריכות להתקבל על ידי אנשי וועדות אקדמיים, ולא על ידי ארנונים לא אקדמיים (מהשמאל, מהימין, מהמרכז וכו').

    המומחיות לגבי עבודה אקדמית נמצאת באקדמיה ובמוסדות שממונים עליה (כמו המל"ג). הסיבות לגייס חברי סגל, לנתינת קביעות, או לפתר חברי סגל צריכות להיות מבוססות על עקרונות אקדמיים ולא על עקרונות אחרים (כגון אימוץ אידילוגיה פוליטית מסוימת, או גזע, דת, מין וכו' של המרצה).

    באופן אישי, אני בעד חשיפת סטודנטים למגוון דעות, תיאוריות, המשגות. לדעתי, זאת הדרך לפתח את כל הדברים החיוניים לאנשי מדע ולפיתוח חברה חושבת, שעליהם כתבתי בתגובה הראשונה שלי. החלטות לגבי איזה קורסים ילמדו במחלקה, מה יהיו פרטי הביבליוגרפיה בסיליבוסים, ואיזה מטלות יהיו בקורס תמיד צריכים לשקף למידה ופיתוח חשיבתי. היחידים שיכולים להחליט על דברים אלו הם המומחים לכך – אנשי האקדמיה שהוכשרו שנים רבות למשימות אלו.

    כל נסיון לפסול חוקר/מרצה/סיליבוס/פרטי קריאה מסוימים, שבא ממקור אחר – קרי אינטרס לקדם אג'נדה פוליטית המנותקת מקידום המדע והחישבה המקורית והמורכבת – פסול בעיניי. כל עוד שאנשי האקדמיה בארץ פועלים על פי עקרונות הדמוקרטיה, זכויות אזרח/אדם ומקדישים את זמנם לקידום הידע – מקומם באקדמיה הישראלית.

    ג'וליה

  8. מאת סטיבן פלאוט‏:

    When Naivite is Replaced with Treason

    http://www.jewishpress.com/pageroute.do/44907

  9. מאת סטיב‏:

    בניגוד למה שלצערי נרמז בכלכליסט (קישור למטה) – לדעתי ולדעת רעייתי ג'ראלדין (מ NGO DORMITOR ) אין שום בעיה עקרונית לקבל כספים מארגונים ברשות ניאו-נאצים דוגמת ג'ון הגי על מנת לשמור על ישראל מפני טריליוני הפוסט-ציונים המתקיפים אותה:

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3415006,00.html

  10. מאת סטיבן פלאוט‏:

    http://www.ynet.co.il/articlesnc/0,7340,L-3939646,00.html

    חופש אקדמי להצדיע במועל יד?

    אין עוד מדינה שהייתה מתירה ל"חופש אקדמי" בסגנון שהתפתח באוניברסיטת בן גוריון להשתולל במוסדותיה. יש לייבש את קן הצרעות הבאר-שבעי כמו פצע מוגלתי

  11. פרופ' מני מאוטנר פרסם טור דעה בעיתון הארץ (ראו קישור ברשימת הקישורים למעלה). לא ברור לי איך יכול פרופ' מאוטנר באותה נשימה גם לדרוש חופש "לכתוב וללמד הכל" וגם לטעון ש"תכנים שאינם עומדים באמת המידה ההומניסטית, אין להם מקום באוניברסיטה". כיצד עומדים השניים זה לצד זה? האם אין אישור בדברים הללו בדיוק לטענות של אם תרצו והמכון לאסט' ציונית על סתימת פיות למי שאינו אוחז בערכים אותם מגדיר פרופ' מאוטנר כ"הומניסטיים"?
    תמוהה בעיני גם קביעתו כאילו דבריהם של חוקרים חייבים להיות תואמים "את מה שמקובל בפרדיגמות המחקר הרלוונטיות של האוניברסיטה." האם הכוונה פה היא שאסור לחרוג מהפרדיגמות המקובלות? שאסור לערער עליהן? אם הפרדיגמה המקובלת היא ביקורתית כלפי המדינה, האם משמעות דבריו של מאוטנר היא שאל לחוקרים לפרסם דברים המצביעים על צדקתה של המדינה?

    טקסטים כאלו, במקום שיתרמו לקידום החופש האקדמי, רק משמשים כהוכחות לצדקת דרכם בידי ארגונים כמו אם תרצו. גם אם הדברים התפרשו באופן שגוי, כדאי למי שזוכה לבמה ציבורית להזהר בדבריו שבעתיים כדי שלא יוכלו לטעון שבאקדמיה הישראלית חופש הדיבור נשמר רק לצד אחד של הדיון.

  12. מאת גדעון‏:

    במכונים ובמרכזי המחקר האקדמיים בתחום הסוציולוגיה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית לא ניכרת הטיה משמעותית לכיוון הפוסט ציוני ואף לא לכיוון השמאלי – רדיקלי. לעומת זאת, במכון מינרווה לזכויות האדם המשתייך לפקולטה למשפטים בולטת בכנסים רבים הן ההטיה הבוטה לכיוון השמאלי רדיקלי של המפה הפוליטית והן שיתוף הפעולה עם ארגוני שמאל רדיקלי. כאמור בהקדמה, המכון נתמך בין היתר ע"י הקרן החדשה לישראל, קרן פורד, האיחוד האירופי ומרכז הרי טרומן לקידום השלום ולהלן יינתנו מספר דוגמאות בולטות להטיה החד צדדית בכינוסי המכון"
    גם בחיפה מכון אחד, מה אסור להיות פוסט ציוני, אין הוכחות רק רדיפה פוליטית.
    2. להכניס לסילבוס כתבות ממעריב של דרור בן ימני, או כאלה מהשמאל זה בדיחה עצובה
    אין ספק שהאקדמיה נכשלה בחינוך של מה זה אקדמיה לחלק מהד"ר שם, כמה חשוכים הם יכולים להיות.
    אפילו בניסיון להראות מקצועי, הם לא הצליחו ואף לא ניסו להיות אוביקטיבים, ולהתייחס רק לעניין.
    מה קורה בבר אילן, מתברר שיש שם חוגים שהם חשוכים מאוד

  13. מאת פרופ' ג'ים קראו‏:

    מספר מסקנות שאני מסיק מהדיון:

    ישנה הטייה דמוקרטית ענקית בסילבוסים של מדעי החברה. חשוב להציג פרספקטיבות ספרדיות איטלקיות וגרמניות לפוסט-דמוקרטיה.

    ישנה הטיה גדולה מידי של גברים לבנים ימנים באקדמיה הציונית. למה לתת מקום באקדמיה הציונית למהגרים אנגלוסכסים על חשבון הילידים הצברים השחומים והמזרחים? לדעתי יש לעודד חזרה של אמריקאים לאמריקה כמו גם להשחמה דמוקרטית של האקדמיה הישראלית. משום שמספר האשכנזים חורג מכל הגיון אם תרצו כדאי לבצע דה-אשכנזיזציה פלורליסטית של הסילבוסים.

    במדעי הטבע ישנה הטיה עצומה לכיוון הדרויזים. חובה לתקן זאת. במדעי החברה יש ללמד תאוריות של דרויניזים חברתי כדי לחזק את האחדות הלבנה מול החומים ומשתפי הפעולה עימם.

    כמו אצלנו בבר אילן יש לאפשר לדב ליאור לפקח על הסטודנטים למשפטים. כדאי לעשות אפליה מתקנת לציונים תימנים ששמם הפרטי מתחיל ב"יוד" ושם משפחתם מסתיים ב"ר". יש ללמד את ספר הג'ונגל במחלקה למנהל עסקים – אבל בנוסחו העברי עם פרוש רש"י

  14. פינגבק: Fall 2011 Middle East Quarterly: Israel’s Tenured Extremists «ScrollPost.com

  15. פינגבק: Israel’s Tenured Extremists | Middle East, Israel, Arab World, Southwest Asia, Maghreb

  16. פינגבק: Israel’s Tenured Extremists | Stopping the spread of Sharia in America

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>