Hedi Viterbo, "The Age of Conflict: Rethinking Childhood, Law, and Age Through the Israeli-Palestinian Case", in Michael Freeman (ed.), Law & Childhood Studies – Current Legal Issues Vol. 14 (Oxford University Press, forthcoming in 2011).
המאמר מנתח כמה מהגורמים המרכזיים המשפיעים על היחסים שבין משפט, גיל וילדוּת, וחוקר כמה מהמורכבויות המאפיינות את היחסים הללו, כפי שהם באים לידי ביטוי במפגש של המשפט הפלילי הישראלי (הצבאי והאזרחי) עם קטינים בַּשטחים.
חלקו הראשון של המאמר מסביר כיצד המשפט הישראלי הפלילי כורך גיל ולאוֹם כדי לייצר שני מודלים של ילדוּת בשטחים – ישראלית (מתנחלית) ופלסטינית. בפרט מתוארים השוני בין מידת האחידוּת הגילאית של המודלים הללו וכן ההבדל בין גיל הבגרות שנקבע לישראלים לעומת זה שנקבע לפלסטינים.
עם זאת, ההבניה המשפטית של גיל וילדוּת בשטחים אינה מצטמצמת לכדי בידול על-בסיס לאומי. גיל וילדוּת הם עניינים מורכבים וחמקמקים הרבה יותר, המושפעים ממגוון גורמים כגון נורמות גיל מתחרות, מדדים שונים של גיל ומשמעויות שונות שמיוחסות לְגיל. חלקו השני של המאמר מאתר ומנתח ארבעה ביטויים של מורכבותם וחמקמקותם של גיל וילדוּת במשפט הצבאי (אשר חל על פלסטינים). ראשית, מסביר המאמר, משמעותן של קטגוריות גיל (כגון "קטין") במשפט הצבאי היתה ועודנה עמומה. לאור עמימות טרמינולוגית זו, בוחן המאמר את התיחומים המשפטיים המתחרים של ילדוּת ואת מידת הקוהרנטיות של המשפט הצבאי. שנית, מספר פסקי-דין של בתי-המשפט הצבאיים קבעו שגיל צעיר עשוי לשמש שיקול לחומרה בקביעת גזר-הדין. המאמר בוחן את יחסם של פסקי-הדין הללו לנורמות הגיל הדומיננטיות, וכן את התפיסות השונות שמשתקפות בהם לגבי יחסי ילדים-מבוגרים. שלישית, שופטים צבאיים גוזרים את דינם של קטינים פלסטינים, לעתים, על-פי בגרותם הגופנית של קטינים אלה ולא (רק) על סמך גילם הכרונולוגי. המאמר מנתח את כוחו המעצב והמכונן של המבט השיפוטי על גוף הילד, ואת האופן שבו מבט זה מונחה על-ידי תפיסות התפתחותיות (פסיכולוגיות ואחרות) ביחס לילדוּת. רביעית, המאמר מצביע על כך שבמקרים רבים, המשפט הצבאי מייחס שני גילים שונים לאותו הקטין: גילו בעת ביצוע העבירות (שמהווה שיקול לגזירת דינו) וגילו בעת מתן גזר-הדין (שקובע האם חלה מגבלה על עונשו המקסימלי). המאמר מסביר שההחלה הבו-זמנית של שני גילים שונים גורמת לכך שהגיל והזמן מתערערים, אך יחד עם זאת גם מתחזקים.
נוכח מרכזיותו המשפטית של גיל הקטין, כיצד תופסת מערכת המשפט התנהגויות שנתפסות כ"הסתרה" של הגיל הזה? כיצד היא מגיבה להתנהגויות כאלה? חלקו השלישי של המאמר בוחן את השאלות הללו באמצעות שני מקרי מבחן: באחד פלסטיני אשר "שיקר" לגבי גילו, ובשני קטינוֹת מתנחלות שסירבו לומר לרשויות החוק את גילן. המאמר דן בחששות ובבילבול שהתעוררו במערכת המשפט נוכח אי-היכולת לדעת את הגיל.
חרף היחסים הייחודים בין ילדוּת למשפט/פוליטיקה בהקשר הישראלי-פלסטיני, התופעות שנדונו במאמר קיימות גם בהקשרים רבים אחרים. פרק הסיכום של המאמר מתאר, בין היתר, קווי דמיון בין ההקשרים השונים הללו, כפי שהם באים לידי ביטוי לדוגמה במשפט הבינלאומי, במשפט האמריקני ובמשפט הבריטי. קווי הדמיון הללו מחדדים את הצורך בחשיבה מחודשת על האופנים שבהם גיל מְתַפקד ומְשַמש במסגרת ההבנייה המשפטית של ילדוּת.
