חיינו הציבוריים והאישיים בנויים על מילים שהן בבואה של המחשבה ובסיס להבהרת עמדות, לניסוח קווי פעולה ולהחלפת רעיונות ודעות. החברה הרוויה בויכוחים השכילה לפתח את אומנות הדיבור כמכשיר לליבון העימותים ולאו דווקא כתשתית להעצמתם. אלא שהשיח הישראלי הוא שיח זועף החותר לנצח בכל מצב תוך ראית הנמען כאויב שיש להדבירו. השיח האלים הוא יצרי וספונטני. שיח האלימות איננו מעוניין בתובנות אלא בשליטה, והוא מביא להחרפת הסכסוכים. מה פשרו של השיח האלים השופך להבות, ומה הנזק שהוא גורם לשיח הציבורי הישראלי? השיח הספונטני גובר ומתחזק בעוד שהאלטרנטיבה, היא השיח הרציונאלי , מזנבת מאחור. הכך ננהל חברה דמוקרטית האמורה לעודד ויכוח בין משתתפיה? אלו הן השאלות הנבחנות בספר שלפנינו. אנו רואים שאלימות הרחוב פלשה גם למגזר השיח הציבורי והבין-אישי ויצרה שיח שהוא דל נימוקים וחסר תובנות. ההשלכות הן משמעותיות כי הדמוקרטיה המעודדת פלורליזם וויכוח לשם תובנה עלולה ליפול קרבן כתוצאה מכניעה לכוחניות מילולית על חשבון שיקול הדעת. השיח הכוחני והיצרי מועד לבערות העלולה להוביל להחלטות פזיזות ונמהרות המוכרעות בכוחה של המילה האמוציונאלית. הספר בוחן את שתי הגישות של השיח הרציונאלי מול האמוציונאלי בגילומיהן במרחב הציבורי. המחקר הישראלי והחינוך לשיח דמוקרטי הזניחו את דפוסי שיח הקרבה המושתת על מתודת הרטוריקה הארגומנטטיבית הקלסית והחדשה כאבן הפינה לשכנוע הבנוי על מציאת מכנים משותפים וטענות תקפות רציונאליות תוך כיבוד עמדת הזולת. מטרתו של הספר להחיות את הדיון הציבורי והאישי כשיח של שכנוע שבו אין מנצחים ואף אין מפסידים אלא קיימים פולמוסים שבעליהם מכירים בחילוקי הדעות ביניהם ,וחותרים להציג דרך מילים הולמות ומכנים משותפים שיח רציונאלי של הבנות. אחת הסוגיות הקורעות קרעים בחברה הישראלית היא העימות החילוני דתי שמתבטא במתח בין הסוברניות הממלכתית לגושפנקא הדתית רבנית. הספר עוסק בסוגיה המעלה בלהבות את החברה בישראל, ומנתח שיח זה כעולה מהעיתונות הדתית לאומית מזה והחרדית מזה. הספר מציג גישות לדרכי שיח מקרבות בין חילוניים לדתיים הנשענות על תורות הפולמוס בדרך של בניית מכני טיעון משותפים הפותחים פתח לתובנות הדדיות. שהלא בסופו של דבר, חברה בריאה נמדדת בשיח המרחב הציבורי שלה כבמה להחלפת דעות שהיא בבואה של שפיות החברה, ורהיטות נימוקי מקבלי ההחלטות ומבקריהם.

לאתר הספר

Book of the Month, September 2010

Ariel Merari, Driven to Death: Psychological and Social Aspects of Suicide Terrorism, Oxford University Press, Oxford, 2010

Suicide attacks are the definitive form of terrorism. More than any other terrorist tactic, they convey the ruthless willingness of present day terrorists to kill themselves for killing others. Since September 11, 2001 the number of suicide attacks around the world has risen dramatically, causing on average far more fatalities per attack than other forms of terrorism.

What drives a person to kill himself for killing others, in the name of a political or religious cause? This book is the first to report a series of studies in which failed suicide bombers and organizers of suicide attacks were subjected to systematic clinical psychological interviews and tests and were compared to non-suicide terrorists. This direct psychological examination enabled a first-hand assessment of the personality characteristics and motivation of suicide bombers. Additional interviews conducted by seasoned area specialists provided a comprehensive picture of the ways by which the suicide bombers were recruited, prepared and dispatched to their planned death, as well as how they felt and behaved along this road. This information was supplemented by data derived from interviews with the families of suicide bombers who died carrying out their attacks.

The psychological makeup of suicide terrorists is put into context in other chapters of the book, so as to provide an inclusive understanding of this phenomenon, which takes into account public atmosphere and the ways in which terrorist groups influence the suicide candidates. The book examines the characteristics of suicide terrorists in light of the most influential theories of suicide and offers a critical and innovative analysis of current explanations of suicide terrorism.

CONTENTS

1. Introduction 3

2. The Spectrum of Suicide for an Ideological Cause 13

3. Demographic Characteristics of Suicide Bombers:

A Global View 61

4. Palestinian Suicide Bombers in the Eyes of Their Families 83

5. A Controlled Study of Would-Be Suicides 103

6. Palestinian Organizers of Suicide Attacks: Psychological

Characteristics and Decision Making 147

7. Public Atmosphere 173

8. Suicide Terrorism in the Light of Suicide Theory 199

9. Current Explanations of Suicide Terrorism 225

10. Conclusion: An Integrative View of Suicide Terrorism 261

References 281

Appendix 1: Palestinian Populationג€™s Support for, or Opposition to,

Armed Operations and Suicide Attacks 295

Index 305

לאתר הספר של פרופ' מררי

]]> http://www.socialscienceisrael.org/archives/169/feed 0 http://www.socialscienceisrael.org/archives/129 http://www.socialscienceisrael.org/archives/129#comments Sun, 01 Aug 2010 08:21:43 +0000 דוד לוי-פאור http://www.socialscienceisrael.org/?p=129 כיוון שלא זיהיתי כנס אקדמי במדעי החברה שנערך באוגוסט אני שמח לציין את הכנס ה-105 של האגודה הסוציולוגית האמריקאית. רבים מחברינו הסוציולוגיים נוסעים לכנס שייערך באטלנטה. דרך צלחה. נשמח לשמוע רשמים.

לעיון בהקדמה לספר

לפרטים נוספים

המסר נבחר כמסר החודש ליוני 2010 כדי למחות על אי-הסובלנות כלפי ובתוך האקדמיה הישראלית. מסתבר שד"ר אורון לא קורא להחרמת ישראל. הוא 'רק שמאלני' כמו מאות ואולי אלפי אחרים באקדמיה הישראלית. פסילתו נראית, על בסיס המידע המוגבל הקיים בידי, אקראית ושרירותית ומעבירה מסר של פחד לכל מי שדעותיו שונות או חריגות. הפרשה עשויה לשמש בידי אויבי ישראל (יש לא מעט כאלה) כהצדקה לחרם האקדמי ומסמלת למאות אחרים דוגמתו הנמצאים כיום בלימודים או עבודה בחו"ל שאין להם מקום בישראל.

חברה הרודפת את בניה ובנותיה בין שהם מביעים עמדות ימניות ובין שהם מביעים עמדות שמאליות היא חברה המחבלת לא רק ביסודות קיומה הדמוקרטיים אלא ביסודות קיומה בכלל.

ההישגים המחקריים והאחרים של האקדמיה הישראלית הושגו בעמל רב של אלפי ועשרות אנשים ועל כולנו לשמור על הקיים תוך כדי קידום החופש האקדמי שבלעדיו לא יהיו לא הישגים מחקריים ולא הישגים אקדמיים.

המסר השני שנבחר לציין את ההודעות הרבות שעברו בחודש יוני ברשימת התפוצה הוא המסר של פרופ' גד יאיר המפנה לכתבתה של אבירמה גולן בעיתון הארץ אודות ההשפלות שחווה ד"ר נביל חטאב מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, בשדה התעופה בן-גוריון. .

שני המקרים מלמדים על הקושי לחקור וליצור בישראל בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובהקשר של המאבק הפוליטי החריף על דמותה של המדינה והחברה הישראלית. סיפורים עצובים אבל אני מוצא עדיין שהיכולת של (כמעט) כולנו, הן מימין והן משמאל, להתמודד עם האתגרים העומדים בפנינו במציאות קשה ראויה לציון לשבח ואינה נופלת משל כל חברה דמוקרטית אחרת. כשנגיע לשלום עם הפלסטינים ועם העולם הערבי היכולות המיוחדות הללו של החברה הישראלית, כך אני מקווה, יבלטו עוד יותר.

תוכן ענינים ומידע נוסף אודות על גב המורות

Sharon Pardo and Joel Peters, Uneasy Neighbors: Israel and the European Union, Lexington, 2009

Yael Ronen, The Iran Nuclear Issue, Hart Publishing, Oxford, 2010. See the Table of Content

על גב המורות: כוח ומגדר בחינוך

אסתר הרצוג, צביה ולדן (עורכות)

הוצאת כרמל, תש"ע, ירושלים

תוכן העניינים

על הספר רלף הקסל

פתח דבר פרנסס רדאי

הקדמה: על גב נשים – מגדר בין חינוך לחברה אסתר הרצוג

הפוליטיקה של מיגדור החינוך: למי מועילה הפמיניזציה של ההוראה? אסתר הרצוג

הכשרת מורות – היבטים פמיניסטיים יעל פישביין

'על גב הילדים' – ניתוח מגדרי של סיקור שביתות המורים בעיתונות הישראלית ארנת טורין

ניהול בתי ספר במגזר הערבי: איפה הנשים? נורה רש, וורדה סעדה-גרגס

מפיקוד בצה"ל לניהול בית-ספר: על מעבר קריירה כמעבר בין-תרבותי רינה ברקול

מחויבות ארגונית כמחויבות רגשית: קולות של מורות מצליחות באמצע הקריירה יזהר אופלטקה

"הייתי ילדה טובה ירושלים" – ההשתקה המשולשת של מורות כחוסמת תחושת מסוגלות מקצועית אפרת קס

"זה לא קשור למין אלא למורות" – מורים גברים במערכת החינוך העל-יסודי בישראל ניסן נווה

הכשרת מורות במכללות דתיות – מבט מגדרי חנה קהת

פיתוח מודעות לשוויון בין המינים בקרב מתכשרות לחינוך בגיל הרך באמצעות עבודת שדה ברכה אלפרט

הוראה כמקצוע אם ואב, או: כרוניקה של הצלחה אפשרית צביה ולדן

אחרית דבר צביה ולדן

המחקרים והניתוח בספר זה חושפים את עומק הניצול ההולך וגובר במערכת החינוך, ומדובר בנשים. מתגלה סיפור של ממשלות המזניחות בציניות את האינטרסים של נשים הן בתפקידי ההוראה והן בתפקידי הורות. הספר חושף גישות סטריאוטיפיות שפוגעות במערכת החינוך ומתבטאות בדרג מקבלי ההחלטות במשרד החינוך, באקדמיה ובתקשורת… לניצול של המורות מצטרפת תופעה מדאיגה של הטלת האחריות לכל התחלואים של החינוך עליהן. תופעה זו מוכרת מתחומים אחרים של הניתוח הפמיניסטי, כגון באלימות נגד נשים: להאשים את הקרבן".

פרופ´ פרנסס רדאי יו"ר קונקורד, מרכז מחקר לקליטת המשפט הבינלאומי בישראל, במכללה למנהל

"ההבנה העיקרית העולה מהספר היא שיש לבחון את הקשר בין חינוך למגדר במונחים פוליטיים וכלכליים… אני מקווה שהספר יהווה מקור ידע והשראה למורות ולמורים, לחוקרות ולחוקרים במגדר ובחינוך, למעורבים בקביעת מדיניות החינוך, לפעילות ולפעילים חברתיים כמו גם לקהל הרחב".

ד"ר רלף הקסל מנהל קרן פידריך אברט שטיפטונג בישראל

פרופ´ אסתר הרצוג היא אנתרופולוגית חברתית, מרכזת תכנית אנתרופולוגיה במכללה האקדמית בית ברל. במוקד המחקר שלה: ביורוקרטיה, מגדר, הגירה וחינוך. פרופ´ הרצוג היא פעילה חברתית ופמיניסטית ובין השאר הקימה את תנועת ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים ואת פרלמנט נשים. היא פרסמה מאות מאמרי דעה במדורי "דעות" במעריב, בשנים 1992-2008 וב-YNET מאז 2008.

ד"ר צביה ולדן היא בלשנית התפתחותית, מרצה בכירה במכללה האקדמית בית ברל, שם היא עומדת בראש מיש"ם – מכון יזמות, שפה ומחשבים. היא מתמחה בלשון ילדים, באוריינות ובשימושי מחשב בתחומים של רכישת קריאה וכתיבה, וכן חוקרת טקסטים בתרבות ישראל. ד"ר ולדן היא פעילה חברתית מהקדמת חינוך להקשבה ולהידברות.

David De Vries, Diamonds and War: State, Capital and Labor in British-Ruled Palestine, New York and Oxford: Berghahn Books, 2010

תוכן ענינים ותיאור של הספר יהלומים ומלחמה: מדינה, הון ועובדים בפלשיתנה המנדטורית.

Mesch, Gustavo and Ilan Talmud. Wired Youth: Social Relationships in the Information Age. Psychology Press and Routledge, U.K, 2010

תוכן ענינים של הספר נעורים ברשת: יחסים חברתיים בעידן המידע.

פרק המבוא לספר ותוכן העניינים.