ו- Consumer . אולם רק כעשור וחצי מאוחר יותר החל מתבסס המושג והרעיון, עם המעבר מצורת

חליפין לינארית, אל צורת חליפין דינמית המבוססת על מעורבות הצרכנים בתהליך הייצור,

השיווק, ההפצה והפרסום (Vargo and Lusch, 2004) . מגמות הקשורות בשינוי בהתנהגות

הצרכנים (Gabriel and Lang, 2006) ופיתוח יכולות טכנולוגיות מתקדמות, המחישו ליצרנים את

הצורך בשילוב הצרכנים בתהליך הייצור, את הפוטנציאל העסקי הטמון בכך ואת הסכנות

שבהשתרכות מאחור ושמירה על החלוקה הקשיחה והלינארית המבחינה בין התהליך היצרני

והתהליך הצרכני. כלכלה חדשה זו זכתה לכינויים שונים ביניהם 'ייצור הדדי של ערך' – Co-Creation of Value (Prahaland and Ramaswami, 2004), ויקינומיקס – Wikinomics – (Tapscott and Williams, 2006) Pro-Am (Leadbeater & Miller, 2004), , והכינוי הנפוץ ביותר – 'יצרכנות' - Prosumption (טופלר, 2002). אולם השינוי ביחסים שבין 'יצור וצריכה' אינו מוגבל למימדים כלכליים או עסקיים, אלא הוא ביטוי לשינוי תרבותי עמוק הרבה יותר, בו מוגדרת מחדש

התרבות הצרכנית האנושית המבקשת – או מתיימרת – להגדיר את קיומם הפיזי והרוחני של בני-

האדם.

אולם האם מדובר בהגיון קפיטליסטי מסוג חדש, כפי שיש המזדרזים לבשר, או האם היצרכנות

תמיד היתה נוכחת, גם אם בצורות אחרות? האם היא מגלמת פוטנציאל צרכני אמנציפטורי? האם

צרכנים יכולים כיום לבטא עצמם בצורה אותנטית ומקורית יותר לאחר שנים שבהם היו כפופים

לעוצמתה החד-צדדית של 'התעשיה'? או שאולי יצרכנות אינה אלא ביטוי עדכני של הניצול

הקפיטליסטי המסורתי – צורה חדשה של עבדות בבית-החרושת החברתי? (Zwick, Bonsu, and Darmody, 2008; Pietrykowski, 2007) מהן המשמעויות הטמונות ביצרכנות עבור המרחבים

הפוליטי, החברתי, הכלכלי, התרבותי, התקשורתי, החינוכי והמשפטי? מיהו היצרכן בכל אחד

ממרחבים אלה וכיצד משתנה האינטראקציה בין 'יצרנים' 'צרכנים' ו-'סחורות' במובנם

המסורתי?

קובץ המאמרים "מדיכוטומיית ייצור/צריכה אל יצרכנות", בעריכתו של ד"ר שי הרשקוביץ, ידון

בשאלות אלו ואחרות. קרקע זו, שמיפויה עודנו מצוי בראשיתו, היא בעלת פוטנציאל ליצירת דיון

מולטי-דיציפלינרי מפרספקטיבות שונות: כלכלית, פוליטית, סוציולוגית, טכנולוגית, חינוכית,

משפטית, אמנותית ועוד. המאמרים יכולים להיות תאורטיים, אמפירים או משולבים; ולעסוק

בזירה העולמית או המקומית.