לפרטים נוספים.

המאמר מנתח כמה מהגורמים המרכזיים המשפיעים על היחסים שבין משפט, גיל וילדוּת, וחוקר כמה מהמורכבויות המאפיינות את היחסים הללו, כפי שהם באים לידי ביטוי במפגש של המשפט הפלילי הישראלי (הצבאי והאזרחי) עם קטינים בַּשטחים.

חלקו הראשון של המאמר מסביר כיצד המשפט הישראלי הפלילי כורך גיל ולאוֹם כדי לייצר שני מודלים של ילדוּת בשטחים – ישראלית (מתנחלית) ופלסטינית. בפרט מתוארים השוני בין מידת האחידוּת הגילאית של המודלים הללו וכן ההבדל בין גיל הבגרות שנקבע לישראלים לעומת זה שנקבע לפלסטינים.

עם זאת, ההבניה המשפטית של גיל וילדוּת בשטחים אינה מצטמצמת לכדי בידול על-בסיס לאומי. גיל וילדוּת הם עניינים מורכבים וחמקמקים הרבה יותר, המושפעים ממגוון גורמים כגון נורמות גיל מתחרות, מדדים שונים של גיל ומשמעויות שונות שמיוחסות לְגיל. חלקו השני של המאמר מאתר ומנתח ארבעה ביטויים של מורכבותם וחמקמקותם של גיל וילדוּת במשפט הצבאי (אשר חל על פלסטינים). ראשית, מסביר המאמר, משמעותן של קטגוריות גיל (כגון "קטין") במשפט הצבאי היתה ועודנה עמומה. לאור עמימות טרמינולוגית זו, בוחן המאמר את התיחומים המשפטיים המתחרים של ילדוּת ואת מידת הקוהרנטיות של המשפט הצבאי. שנית, מספר פסקי-דין של בתי-המשפט הצבאיים קבעו שגיל צעיר עשוי לשמש שיקול לחומרה בקביעת גזר-הדין. המאמר בוחן את יחסם של פסקי-הדין הללו לנורמות הגיל הדומיננטיות, וכן את התפיסות השונות שמשתקפות בהם לגבי יחסי ילדים-מבוגרים. שלישית, שופטים צבאיים גוזרים את דינם של קטינים פלסטינים, לעתים, על-פי בגרותם הגופנית של קטינים אלה ולא (רק) על סמך גילם הכרונולוגי. המאמר מנתח את כוחו המעצב והמכונן של המבט השיפוטי על גוף הילד, ואת האופן שבו מבט זה מונחה על-ידי תפיסות התפתחותיות (פסיכולוגיות ואחרות) ביחס לילדוּת. רביעית, המאמר מצביע על כך שבמקרים רבים, המשפט הצבאי מייחס שני גילים שונים לאותו הקטין: גילו בעת ביצוע העבירות (שמהווה שיקול לגזירת דינו) וגילו בעת מתן גזר-הדין (שקובע האם חלה מגבלה על עונשו המקסימלי). המאמר מסביר שההחלה הבו-זמנית של שני גילים שונים גורמת לכך שהגיל והזמן מתערערים, אך יחד עם זאת גם מתחזקים.

נוכח מרכזיותו המשפטית של גיל הקטין, כיצד תופסת מערכת המשפט התנהגויות שנתפסות כ"הסתרה" של הגיל הזה? כיצד היא מגיבה להתנהגויות כאלה? חלקו השלישי של המאמר בוחן את השאלות הללו באמצעות שני מקרי מבחן: באחד פלסטיני אשר "שיקר" לגבי גילו, ובשני קטינוֹת מתנחלות שסירבו לומר לרשויות החוק את גילן. המאמר דן בחששות ובבילבול שהתעוררו במערכת המשפט נוכח אי-היכולת לדעת את הגיל.

חרף היחסים הייחודים בין ילדוּת למשפט/פוליטיקה בהקשר הישראלי-פלסטיני, התופעות שנדונו במאמר קיימות גם בהקשרים רבים אחרים. פרק הסיכום של המאמר מתאר, בין היתר, קווי דמיון בין ההקשרים השונים הללו, כפי שהם באים לידי ביטוי לדוגמה במשפט הבינלאומי, במשפט האמריקני ובמשפט הבריטי. קווי הדמיון הללו מחדדים את הצורך בחשיבה מחודשת על האופנים שבהם גיל מְתַפקד ומְשַמש במסגרת ההבנייה המשפטית של ילדוּת.

למאמר המלא

עד כמה יכול המשפט לשמש כלי יעיל בידיהן של נשים לצורך קידום מעמדן בחברה? מהי מידת ההשפעה שהייתה בפועל לשיח הפמיניסטי על השיח המשפטי? האם הוגשמה היומרה הפמיניסטית לקדם את השוויון בין המינים באמצעות רפורמות משפטיות נקודתיות?

ספר זה מניח בסיס מקיף לעיון ודיון בשאלות אלו באמצעות ניתוח התוצרים המרכזיים של המאבק הפמיניסטי לשוויון בארצות הברית ובישראל. בעשורים האחרונים הפך הפמיניזם המשפטי לפרויקט מעשי שאת תוצריו אפשר למצוא בחקיקת הכנסת ובפסיקת בית המשפט העליון בסוגיות מגוונות הנוגעות למעמד האישה ולעקרון השוויון בין המינים. התיאוריה הפמיניסטית כיום אינה אפוא רק מצע לביקורת המשפט, אלא גם אמצעי להבנת מקורם של הסדרים משפטיים עכשוויים הנוגעים לנשים, הסדרים שהתגבשו בהשפעתו ובעידודו של השיח הפמיניסטי.

חלקו הראשון של הספר מציג את השלבים המרכזיים בהתפתחותה של המחשבה הפמיניסטית המשפטית בארצות הברית, וכל התפתחות תיאורטית נבחנת בזיקה לסוגיות משפטיות שעליהן ניסתה להשפיע. חלקו השני של הספר בוחן את התפתחותו של עקרון השוויון בין המינים במשפט הישראלי, ומצביע על הקשר שבין התפתחויות אלה לבין צמיחתו וגיבושו של שיח פמיניסטי תיאורטי ומעשי במדינת ישראל. בין היתר מתמקד הספר בכמה מן הרפורמות המשפטיות הבולטות שהיו תוצר ישיר של פעילות פמיניסטית בישראל: עיגונו בחוק של עקרון העדפה מתקנת לנשים, מתן זכות לחופשת לידה גם לגברים, חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית, ושילוב נשים בתפקידים קרביים בצבא. ניתוח זה, שבמרכזו החיבור בין תיאוריה לאקטיביזם משפטי בתוך השיח הפמיניסטי, מוסיף נקודת ראות ביקורתית לאופן שבו צריך להעריך את פועלו של השיח הפמיניסטי. הוא גם מעלה הרהורים באשר לטיב היוזמות המשפטיות שבקידומן עוסק כיום הפמיניזם המשפטי ולכיוון שאליו הוא מוביל את המאבק לשוויון האישה.

ד"ר נויה רימלט היא מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. היא עוסקת בניתוח פמיניסטי ביקורתי של המשפט ופרסמה מאמרים רבים בתחום זה בארץ ובחו"ל.

תוכן העניינים

פתח דבר
חלק ראשון: תיאוריה ומעשה במאבק הפמיניסטי בארצות הברית
פרק ראשון: עקרון השוויון בין המינים והשיח הפמיניסטי הליברלי: השלב המכונן
מפמיניזם ליברלי לפמיניזם של דומוּת; המאבק הפמיניסטי הליברלי בבתי המשפט (1970-1979); סוגיות הקשורות להיריון ולידה במקום העבודה; הזכות להפלה; המאבק הפמיניסטי לחקיקת התיקון בדבר שוויון זכויות (The Equal Rights Amendment); השיח הפמיניסטי ופרשנות עקרון השוויון על בסיס מין שעוגן ב-ERA; המאבק על ה-ERA: תמיכה והתנגדות בתוך המחנה הנשי

פרק שני: צמיחתו של הפמיניזם התרבותי: מפמיניזם של דומוּת לפמיניזם של שונוּת
עניין Sears ; השיח הפמיניסטי מגיב; עניין Sears: מבט שני; נשות סירס ואידאולוגיית השונוּת במקום העבודה; נשות סירס והשוני התרבותי בין נשים לגברים; המאבק למען העדפה מתקנת לנשים ותוצאותיו; המאבק למען שכר שווה בעבור עבודה שוות ערך ותוצאותיו

פרק שלישי: הפמיניזם הרדיקלי והמאבק בהטרדה מינית ובפורנוגרפיה
הטרדה מינית בעבודה; בין תיאוריה רדיקלית לפרגמטיזם משפטי; פורנוגרפיה; פרשת Hudnut כמקרה מבחן; המאבק בפורנוגרפיה מפרספקטיבה של המשפט הקנדי; על פמיניזם, ליברליזם ורפורמה משפטית

חלק שני: תיאוריה ומעשה במאבק הפמיניסטי בישראל
פרק רביעי: התפתחותו של עקרון השוויון בין המינים: בין משפט לפמיניזם
שנים ראשונות: בין שוויון פורמלי לשונוּת נשית; הפמיניזם הישראלי בין אימהות, לאומיות ומיתוס השוויון המגדרי; השונות הנשית כיסוד מעצב בחקיקה ובפסיקה; סוגיית ההפלות; שנות השבעים ושנות השמונים: משוויון פורמלי לשוויון מהותי; השיח הפמיניסטי בין תיאוריה למעשה; שנות התשעים: המהפכה החוקתית; השיח הפמיניסטי ותרומתו לעיצוב השדה המשפטי

פרק חמישי: בין העדפה מתקנת לחופשת לידה: מגדר, שונוּת ושוויון בשוק העבודה
על דומוּת, אינטגרציה והעדפה מתקנת; העדפות מקצועיות ומגדר בפרספקטיבה עכשווית; העדפה מתקנת: מבט מפוכח מן השטח; שכר שווה בעבור עבודה שוות ערך: בין שונוּת מגדרית לשוויון; פמיניזם ליברלי, פמיניזם תרבותי ומה שביניהם; בין מציאות לתיאוריה: סיכום ביניים; מזכויות אימהיות לזכויות הוריות: בין מציאות ליומרה בספֵירה הביתית; לקראת חשיבה מחודשת על שוויון ומגדר בשוק העבודה

פרק שישי: החוק למניעת הטרדה מינית במבחן התיאוריה הפמיניסטית והמציאות המשפטית
החוק למניעת הטרדה מינית: תוכן, היקף ורציונל; הטרדה מינית: עיון תיאורטי; הטרדה מינית כפרקטיקה של הפליה מגדרית; הטרדה מינית כפגיעה בכבוד האדם; איזו מין הטרדה: הטרדה מינית או הטרדה עוינת על בסיס מין ומגדר?; החוק למניעת הטרדה מינית בראי פסיקת בתי המשפט; בית המשפט העליון: התוויית המסגרת המושגית; ביסוס המסגרת לניתוח והעמקתה; ערכאות שיפוטיות אחרות; הטרדה מינית בין מציאות לרטוריקה שיפוטית; על משפט, פמיניזם ושינוי חברתי

פרק שביעי: נשים במעוז הגבריות: אליס מילר והדילמה שבשילוב נשים בצבא
נשים ישראליות והגיוס לצה"ל: מבט היסטורי; בין השתתפות חלקית לאזרחות שולית; אליס מילר והמאבק הפמיניסטי להשתתפות שווה בצבא; נשים במעוז הגבריות; ההבניה המגדרית של החיילוּת; העצמת הגבריוּת אל מול ההעצמה שבגבריוּת; מחסומים מוסדיים ובין-אישיים; שימור ההפרדה המגדרית; הטרדה מינית; גבריות כאידאולוגיה ממוסדת

סיכום

אחרית דבר

רשימת המקורות

מפתח עניינים ושמות

משפט וקבוצות מוחלשות וחלשות במרחבים היסטוריים

תוכנית הכנס

This edited volume explores the theoretical and practical implications of war and terror situations for citizenship in democratic states.

Citizenship is a key concept in Western political thought for defining the individual’s relations with society. The specific nature of these rights, duties and contributions, as well the relations between them, are determined by the citizenship discourses that prevail in each society.

In wartime, including low-intensity wars, democratic societies face different challenges than the ones facing them during peacetime, in areas such as human rights, the status of minorities, the state’s obligations to its citizens, and the meaning of social solidarity. War situations can affect not only the scope of citizenship as an institution, but also the relations between the prevailing discourses of citizenship and between different groups of citizens. Since 9/11 and the declaration of the 'war on terror', many democracies have been grappling with issues rising out of the interface between citizenship and war. This volume examines the effects of war on various aspects of citizenship practice, including: immigration and naturalization, the welfare state, individual liberties, gender relations, multiculturalism, social solidarity, and state – civil society relations.

This book will be of great interest to students of military studies, political science, IR and security studies in general.

לפרטים נוספים

הספר מנתח באופן מקיף את יחסי הגומלין שבין החקיקה הישראלית בהקשרים שונים ובין אוכלוסיית הזקנים.

בין היתר הספר מציג מודל תיאורטי ביחס לממשקי המפגש שבין הזיקנה והמשפט, וכן שורה של פרקים העוסקים ב"מפגשים" קונקרטיים בין זקנים ובין החקיקה הישראלית: בתחום מוסדות לזקנים, בתחום כלי תכנון ומניעה, בתחום ההתעללות וההזנחה, בתחום מוגבלות וזיקנה, בתחום חוק האזרחים הותיקים ועוד. הספר מציג גישה ביקורתית, כיצד החקיקה הישראלית נגועה למעשה בגילנות, ותורמת להבניה החברתית הסטריאוטיפית של הזיקנה כתקופה של חולשה, מוגבלות ותלות.

לפרטים נוספים

בכתב העת החדש יתפרסמו רשימות הנוגעות בנושאים משפטיים המצויים על סדר היום הציבורי והאקדמי. לכתב העת החדש שני יתרונות מרכזיים: ראשית, הוא מקפיד על הסטנדרט האקדמי הגבוה המאפיין את כתב העת 'משפטים', ולכן כל רשימה המתקבלת בו לפרסום עוברת הליך שיפוט קפדני וצריכה לעמוד באותם קריטריונים המנחים אותנו בהליך השיפוט של מאמרים למהדורה המודפסת של כתב העת. שנית, כתב העת 'משפטים על אתר', מתחייב להחזיר תשובה ראשונית בנוגע למאמר בתוך חודש מיום קבלת הטיוטה בתיבת המייל של המערכת, וכן לפרסם סופית את המאמר בתום חודש מיום סיום ביצוע התיקונים (ככל שכאלו נדרשים) ע"י המחבר/ת. בכדי לעמוד בלוחות הזמנים הללו, הטיוטה הראשונית שמוגשת למערכת מוגבלת ל – 15 עמודים ברווח של שורה וחצי, לכל היותר.

בדרך זו, אנחנו מבקשים לפתוח אפיק ייחודי בציבוריות הישראלית, אשר מאפשר להביא לקדמת הבמה מאמרים אקדמיים, מבוססים ורציניים, המסוגלים להביע אמירה מלומדת ואקטואלית על המשפט והחברה בישראל, במהירות יחסית. לדוגמא, בגליון הנוכחי של 'משפטים על אתר' מתפרסם מאמרו של מורנו וחברנו פרופ' אלון הראל, המבטא ביקורת מעניינת ומסקרנת במיוחד בנוגע לפסה"ד בעניין הפרטת בתי הסוהר. ככל הידוע לנו, פס"ד זה טרם זכה להתייחסות ביקורתית אקדמית כתובה, וככל הנראה ביקורות כאלו יתפרסמו רק בעוד חודשים רבים, ולכן האפקטיביות שלהן כגורם שמשפיע על השיח הציבורי ועל פסיקת בתי המשפט תהיה נמוכה בהרבה. מאמר נוסף שיראה אור בגיליון הקרוב הוא מאמרו של ד"ר יוסי נחושתן, המתייחס לסוגיית חתימת הקיום של שר המשפטים על החלטות חנינה של נשיא המדינה – סוגיה העומדת כעת בפני דיון נוסף בביהמ"ש העליון. בעזרת 'משפטים על אתר' ד"ר נחושתן מצליח לנתח באופן מעמיק ומסקרן סוגיה סבוכה זו, במועד שעדיין מאפשר למאמרו להשפיע על ההחלטה שתתקבל, ולא רק לבקר אותה בדיעבד. כמובן, מהירות הפרסום היא יתרון אחד מני רבים של פרסום בפלטפורמה האינטרנטית. יתרונות נוספים הם למשל, האפשרות לעדכן ולתקן מאמרים, תפוצה רחבה במיוחד ונגישות רבה יותר לקהל הסטודנטים ולכלי התקשורת.

בנאומו בטקס לציון 60 שנה להקמת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ציין פרופ' ברק מדינה, דיקן הפקולטה, את האתגר הכפול העומד בפני סגל הפקולטה – פעילות בזירת המחקר הבינלאומית ומעורבות בפעילות ציבורית בחברה הישראלית. בראייתנו, אתגרים אלו משותפים לכלל האקדמיה המשפטית בישראל. במשך 41 השנים האחרונות, שימש כתב העת 'משפטים' כאחד האפיקים המרכזיים שדרכם פעלו והשפיעו חברי סגל מהפקולטות למשפטים על הציבוריות הישראלית, ע"י פרסום מאמרים חשובים אשר השפיעו על השיח, המחקר והפסיקה בארץ. תוך שימור וחיזוק המהדורה המודפסת, אשר תמשיך להיות מוקד העיסוק של מערכת 'משפטים', אנחנו מבקשים לפתוח בפניכם אפיק נוסף לפרסום כתיבתכם האקדמית ולמעורבות ופעילות בחברה הישראלית.

נשמח לקבל כל תגובה או הערה בכתובת המייל שלנו.

בכבוד רב,

עמרי בן-צבי                                                          רפי הרבסט    זאב גוטרייך

עורך כתב העת 'משפטים על אתר'                        עורכי כתב העת 'משפטים'

לפרטים נוספים