יישקלו מועמדים היכולים ללמד בעברית קורסים לתואר "בוגר" ולתואר "מוסמך". עדיפות תינתן לאחד או יותר…
]]>משרה (תקן אקדמי)
בבית הספר לתקשורת
בית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה מחפש מועמד/ת בעלי תואר שלישי (או לקראת סיומו) למשרה תקנית שתחל בשנת הלימודים תשע"ב (סתיו 2011).
יישקלו מועמדים היכולים ללמד בעברית קורסים לתואר "בוגר" ולתואר "מוסמך". עדיפות תינתן לאחד או יותר מהתחומים הבאים: תקשורת דיגיטאלית (new media); תקשורת פוליטית; שיטות מחקר כמותיות ואיכותיות.
על המועמדים להוכיח הצלחה בהוראה ומחויבות גבוהה למחקר.
התאריך האחרון לקבלת הפניות הוא: 20.3.2011
על הבקשות לכלול את הפריטים הבאים:
- קורות חיים (כולל פרטי התקשרות).
- שמות ופרטי התקשרות של שלושה ממליצים.
- רשימת קורסים שהמועמד/ת יכול/ה ללמד, בליווי פירוט נושאי הקורס, חומר קריאה ומטלות.
- מכתב הצהרת כוונות, הכולל רקע אקדמי, תכניות התפתחות ופרטים חשובים אחרים בעיני המועמד (ת).
- מכתב המצהיר על נכונות להתחיל ללמד בסתיו 2011 ועל נכונות להתחייב לעבוד בבית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה במשך 3 שנים.
- במידת הצורך ולפי בקשת בית הספר לתקשורת, הגשת עותקים של שלושה פרסומים מהעת האחרונה (או של מאמרים שהוצגו בכנסים).
פניות בנושא יש לשלוח לא יאוחר מיום 20.3.2011 אל ד"ר אייל זנדברג- יו"ר ועדת ההוראה בדוא"ל, או בדואר: בית הספר לתקשורת, המכללה האקדמית נתניה, רח' האוניברסיטה 1, קרית יצחק רבין, נתניה, מיקוד 42365 .
]]>קול קורא לכנס השנתי של בית הספר לתקשורת – יצירה וביקורת, המכללה האקדמית ספיר, יום שלישי, 5 באפריל 2011 . ]]>
החוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב ממוקם בפקולטה למדעי החברה. החוג החל בפעילותו בשנת 1995 ומציע תארים "בוגר", "מוסמך" ודוקטורט. לחוג תכנית תואר שני חדשה בתקשורת ואחריות חברתית. תחום לימודי התקשורת הינו תחום מבוקש מאד באוניברסיטת תל-אביב ולחוג נרשמים טובי התלמידים בפקולטה.
תהליך הדיון בהצעות ייחל מייד. ניתן להגיש מועמדות עד ל -30 בדצמבר 2010. נא להגיש בהצעת המועמדות מכתב הצהרת כוונות הכולל רקע אקדמי ותכנית מחקר, קורות חיים, תיאור קורסים שהמועמד/ת יכול/ה ללמד, ובמידת האפשר הערכות תלמידים, שלושה פרסומים אקדמיים, ושמות ופרטי התקשרות עם שלושה ממליצים.
נא לשלוח את החומר לד"ר נורית גוטמן, ראש החוג, לתקשורת בכתובת [email protected]
]]>חיינו הציבוריים והאישיים בנויים על מילים שהן בבואה של המחשבה ובסיס להבהרת עמדות, לניסוח קווי פעולה ולהחלפת רעיונות ודעות. החברה הרוויה בויכוחים השכילה לפתח את אומנות הדיבור כמכשיר לליבון העימותים ולאו דווקא כתשתית להעצמתם. אלא שהשיח הישראלי הוא שיח…
]]>חיינו הציבוריים והאישיים בנויים על מילים שהן בבואה של המחשבה ובסיס להבהרת עמדות, לניסוח קווי פעולה ולהחלפת רעיונות ודעות. החברה הרוויה בויכוחים השכילה לפתח את אומנות הדיבור כמכשיר לליבון העימותים ולאו דווקא כתשתית להעצמתם. אלא שהשיח הישראלי הוא שיח זועף החותר לנצח בכל מצב תוך ראית הנמען כאויב שיש להדבירו. השיח האלים הוא יצרי וספונטני. שיח האלימות איננו מעוניין בתובנות אלא בשליטה, והוא מביא להחרפת הסכסוכים. מה פשרו של השיח האלים השופך להבות, ומה הנזק שהוא גורם לשיח הציבורי הישראלי? השיח הספונטני גובר ומתחזק בעוד שהאלטרנטיבה, היא השיח הרציונאלי , מזנבת מאחור. הכך ננהל חברה דמוקרטית האמורה לעודד ויכוח בין משתתפיה? אלו הן השאלות הנבחנות בספר שלפנינו. אנו רואים שאלימות הרחוב פלשה גם למגזר השיח הציבורי והבין-אישי ויצרה שיח שהוא דל נימוקים וחסר תובנות. ההשלכות הן משמעותיות כי הדמוקרטיה המעודדת פלורליזם וויכוח לשם תובנה עלולה ליפול קרבן כתוצאה מכניעה לכוחניות מילולית על חשבון שיקול הדעת. השיח הכוחני והיצרי מועד לבערות העלולה להוביל להחלטות פזיזות ונמהרות המוכרעות בכוחה של המילה האמוציונאלית. הספר בוחן את שתי הגישות של השיח הרציונאלי מול האמוציונאלי בגילומיהן במרחב הציבורי. המחקר הישראלי והחינוך לשיח דמוקרטי הזניחו את דפוסי שיח הקרבה המושתת על מתודת הרטוריקה הארגומנטטיבית הקלסית והחדשה כאבן הפינה לשכנוע הבנוי על מציאת מכנים משותפים וטענות תקפות רציונאליות תוך כיבוד עמדת הזולת. מטרתו של הספר להחיות את הדיון הציבורי והאישי כשיח של שכנוע שבו אין מנצחים ואף אין מפסידים אלא קיימים פולמוסים שבעליהם מכירים בחילוקי הדעות ביניהם ,וחותרים להציג דרך מילים הולמות ומכנים משותפים שיח רציונאלי של הבנות. אחת הסוגיות הקורעות קרעים בחברה הישראלית היא העימות החילוני דתי שמתבטא במתח בין הסוברניות הממלכתית לגושפנקא הדתית רבנית. הספר עוסק בסוגיה המעלה בלהבות את החברה בישראל, ומנתח שיח זה כעולה מהעיתונות הדתית לאומית מזה והחרדית מזה. הספר מציג גישות לדרכי שיח מקרבות בין חילוניים לדתיים הנשענות על תורות הפולמוס בדרך של בניית מכני טיעון משותפים הפותחים פתח לתובנות הדדיות. שהלא בסופו של דבר, חברה בריאה נמדדת בשיח המרחב הציבורי שלה כבמה להחלפת דעות שהיא בבואה של שפיות החברה, ורהיטות נימוקי מקבלי ההחלטות ומבקריהם.
מועמדים מתאימים מתבקשים לשלוח קורות חיים אקדמיים כולל רשימת פרסומים ותכניות מחקריות עתידיות, רשימה של שלושה ממליצים וסילבוסים קצרים של קורסים שביכולתם להציע בתחומי התמחותם.
יש להפנות את החומר לד"ר עוזי אלידע ([email protected]), ראש החוג לתקשורת ויו"ר ועדת החיפוש, החוג לתקשורת, אוניברסיטת חיפה, הר הכרמל חיפה 31905
*מותנית בקבלת תקן
]]>הספר מציג ניתוח פרשני של התמורות שחלו באידיאולוגיה של המרחב בישראל, וזאת באמצעות בחינת פרסומות מן העיתונות היומית כטקסט תרבותי המתכתב עם המציאות הישראלית המשתנה (2004-1967). מחקר זה מבקש ליצור אינטגרציה בין גישות מתחומי חקר התרבות, חקר…
]]>הספר מציג ניתוח פרשני של התמורות שחלו באידיאולוגיה של המרחב בישראל, וזאת באמצעות בחינת פרסומות מן העיתונות היומית כטקסט תרבותי המתכתב עם המציאות הישראלית המשתנה (2004-1967). מחקר זה מבקש ליצור אינטגרציה בין גישות מתחומי חקר התרבות, חקר התקשורת ותולדות האמנות. בעשותו כן, הוא מתחקה גם אחר המשמעות התרבותית של דימויים חזותיים ואחר הדו-שיח שהפרסומת הישראלית מקיימת עם טקסטים משדות שיח אחרים, גישה המאפשרת ללמוד על תהליכים בחברה הישראלית ועל השינויים המתחוללים בה.
החידוש המשמעותי במחקר זה נעוץ באיתור הפרסומת כתוצר תרבותי שמחבר בין הפוליטי לכלכלי, תוצר שדרכו באות לידי ביטוי שאלות מפתח בתפיסת המקום והמרחב.
]]>